מכללה VS אוניברסיטה
נראה שהויכוח הזה ניטש מימי דנן ועוד ימשיך ככה גם למילניום הבא. האוניברסיטה יותר נחשבת, במכללה יש יחס אישי יותר, לבוגרי אוניברסיטאות סיכויי תעסוקה טובים יותר, לא נכון, כן נכון
ובראשית היתה אוניברסיטה
ההיסטוריה של מדינתנו הצעירה אין בה מורשת מכללות ארוכת ימים, כמו של אחותנו הגדולה ארצות הברית. בראשית קיומו של הבית הציוני היתה רק אוניברסיטה – האוניברסיטה העברית בירושלים שקמה ב-1925. רק בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת חל שינוי בתפיסה האקדמית בארץ והחלו לקום מכללות, בתחילה כסניפים של האוניברסיטאות השונות ובהמשך כמוסדות לימוד גבוהים עצמאים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הסטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון במכללות האקדמיות גדל פי 5.5 מ-1994 ועד 2004.
40% במכללות בגלל תנאי קבלה נמוכים
תנאי הקבלה הם נקודת זכות מהותית למכללות: הם נמוכים בהרבה מאשר באוניברסיטאות.
הסיבה לכך היא הביקוש הגבוה ללימודים באוניברסיטה. האוניברסיטה עדיין נתפסת כמוסד יוקרתי יותר, שאליו רוצים כולם להתקבל. לפיכך מרשות לעצמן האוניברסיטאות להציב תנאי קבלה גבוהים ביותר, בעיקר במקצועות מבוקשים, כמו משפטים, רפואה, מדעי המחשב ועוד, כל כך רק משום שהכלי העיקרי למיון וניפוי הוא הציונים.
מסקרים שערך מכון המחקר "מעל הממוצע" - מכון המתמחה בחקר המערכת האקדמית בישראל – עולה, כי 40% מהסטודנטים שלומדים במכללות ציינו שהגורם המכריע לבחירתם במוסד הלימודים היו דרישות הקבלה הנמוכות, יחסית לאוניברסיטה.
ובדיון אחר שנערך בנושא מגיב שייקה, נתניה על הסיבות שבגללן הוא לומד במכללה ולא באוניברסיטה: אני עובד וגם נשוי+2 כך שהאפשרות היחידה שיש לי היא לימודי ערב - מה שאין באוניברסיטה. בנוסף - למרות שיש לי 706 בפסיכומטרי, אם הייתי רוצה להתקבל לאוניברסיטה הייתי צריך לחזור ולשפר ציונים מסוימים בתעודת הבגרות. אז הלכתי למכללה. נכון שרמת הלימוד נמוכה לעומת האוניברסיטה, אבל עדיין במכללה אני עובד קשה ולומד דברים שלא יכולתי להגיע ללמוד אותם אם לא היו מכללות.
והגולש מכמורתן מוסיף: מיטב המרצים מגיעים להרצאות אורח ומיטב המרצים הם מרצים קבועים. היכולת שלי כסטודנט במכללה קטנה לפנות לדיקן או לאחד המרצים בלי פגישות ובלי לעבור דרך מזכירות מייעלת את העבודה שלהם ושלי. אני יכול לתפוס את המרצים הבכירים בחצר ולדבר איתם והם עונים לי בשמחה. אין פלצנות, אין אנכרוניזם במוסד שבו אני לומד. הייתי יכול להתקבל בקלות לביולוגיה באוניברסיטה אבל העדפתי ללמוד במכמורת.
וחותם הגולש מלכישוע את הגולל: האוניברסיטאות העכשוויות עבר זמנם, כמו הסוס והעגלה שעבר זמנם. זאת הסיבה העיקרית שהסגל האקדמי הבכיר מתנהג כפי שהוא מתנהג. זמנו עבר, והוא הפך למיותר, סרח עודף מהעבר הרחוק.
שכר לימוד במכללות לא בהכרח יקר יותר
לשביתת הסטודנטים בשנה שעברה הצטרפו למרבה ההפתעה סטודנטים מהמכללות הפרטיות – אלה שידעו כשהם נרשמו ללימודים, ששכר הלימוד שלהם לא יהיה מסובסד כמו באוניברסיטאות או במכללות הציבוריות. למרות התשלום הגבוה הנדרש יש כאלה שלא נרתעים משכר הלימוד הגבוה כי המשוואה אומרת שאם זה מוסד פרטי עם תקציב נדיב, כך תהיה גם הקצבת המלגות. תלמידה בבינתחומי: התקבלתי לכל אוניברסיטה בארץ ובכל זאת בחרתי ללמוד בבינתחומי ואני לא היחידה בכיתתי, כולל אנשים עם ציונים יותר גבוהים משלי. אז זה לכל מי שטען שלא קיימים אנשים כמוני. חשוב לציין גם שאני ובערך שליש מהכיתה שלי לומדים על מלגה של בין 50 ל-75 אחוז משכר הלימוד, בין אם בשל הצטיינות, רקע בתחום הלימוד או על רקע סוציו-אקונומי, כך שבעצם אני לא משלמת יותר מתלמיד אוניברסיטה ואני ממש לא מרגישה שאני 'קונה את התואר'. אני לומדת קשה מאוד, לא פחות מחברי הלומדים באוניברסיטה, אך בניגוד אליהם נהנית מסביבת לימודים נעימה, כיתות קטנות יותר ומרצים קשובים.
המכללות להוראה, האוניברסיטאות למחקר
המיתוס אומר שבמכללות החיים קלים יותר ואילו באוניברסיטה עומס הלימודים כבד יותר. מסקר שערך מכון "מעל הממוצע" עולה, כי הסטודנטים באוניברסיטאות מחזיקים בשיא הקריאה השבועי – למעלה מ-55 עמודים בשבוע. בנוסף, הם נדרשים להשקיע בבית כעשר שעות לימוד שבועיות. בסקר זה נמצא גם, כי עומס הלימודים המוטל על כתפי הסטודנטים שלומדים במכללות הפרטיות נמוך יותר מזה המקובל באוניברסיטאות, בטכניון ובמכללות הטכנולוגיות.
בדיון אחר בנושא הגיב דר' ליבוביץ, תל אביב: האוניברסיטה מחקרית יותר והמכללות מעשיות יותר. כאחד שמרצה גם באוניברסיטה וגם במכללות, אומר את הדברים הבאים : מיצוב האוניברסיטאות נבחן בסופו של דבר באיכות הסטודנטים ורמתם האקדמית עם סיום התואר. האוניברסיטה מעניקה כלים שישמשו יותר מאוחר ללימודי מחקר ואילו המכללות יותר פרקטיות, ללא בסיס למחקר אולם עם חיבור גדול יותר לשוק. השוק הרי הוא היצע וביקוש. ישנן מכללות שניתן למנות על מס' אצבעות בודדות שיש בהן אכן פקולטות ברמה גבוהה, אך לא למחקר. ואילו גולש המכנה עצמו מרצה כאן ושם, שלטענתו הוא מלמד גם במכללה וגם באוניברסיטה טוען: כמרצה באוניברסיטה ובמכללה אוכל להעיד על הרמה הירודה של סטודנטים במכללות יחסית לאוכלוסיה באוניברסיטה. ומה שמורים לנו לעשות זה לגרום להם להיות מרוצים על מנת שיביאו עוד סטודנטים - להמעיט בדרישות כמעט עד כדי ביצוע המטלות עבורם.
התואר של מי שווה יותר?
על פי רוב נהוג לחשוב שמי שרכש את התואר שלו במוסד אקדמי שהוא אוניברסיטה הוא בעל יתרון גדול יותר על פני מי שהוא בעל תואר דומה, שאותו רכש במכללה. לדוגמה מדעי המחשב - שיטוט קצר באתרי דרושים מעלה, כי רוב חברות ההיי-טק מעדיפות להעסיק בוגרי אוניברסיטה. ישנן כאלה שאף טורחות ומציינות מאיזה אוניברסיטאות בדיוק הן רוצות שעובדיהן לעתיד יגיעו אליהן. לעומת זאת, מכללות רבות כבר רכשו לעצמן מוניטין שהולך לפניהן ומסייע בידי הבוגרים שלהם להתמודד מול בוגרי האוניברסיטאות במשק. לדוגמה המכללה למנהל הוותיקה. בסקר שהתפרסם בעתון "הארץ" נמצא, כי בקרב מעסיקים מדורגת המכללה במקום השלישי - אחרי העברית ותל אביב, אבל לפני בר אילן וחיפה.
ואילו הגולש שמתכנה מרוויח 40K (למתקשים – מרוויח 40,000) מנפנף בשורה התחתונה: תאכלו את הלב טכניונצ'יקים, אני מרויח כפול מכולכם בחברה שאני עובד בה, מסיבה אחת פשוטה, יצירתיות, מה שאף אחד לא יכול ללמד בשום מקום.
הכל הבל הבלים
קשה לומר איפה המרצים טובים יותר, בעיקר שרבים מהמרצים במכללות מרצים גם באוניברסיטאות. בסקרים שערך מכון המחקר "מעל הממוצע" באוניברסיטאות קיבלו המרצים שם ציונים נמוכים: בסולם עולה מ-3 עד 5 נתנו הסטודנטים ציון 3 על מידת העניין בשיעורים, 3.5 על טיב התשובות לשאלות של התלמידים ו-3.7 על מידת הנגישות של המרצים מחוץ לשעות הקבלה הרשמיות. וקורא ומדגיש הגולש רותם, באר יעקב: לכל מלעיזי המכללות כנסו ותלמדו! מתי תבינו שהאקדמיה נותנת לכם בסך הכל כלים תאורטיים שאולי ב-10% מהם תשתמשו, במכללות לעומת זאת מלמדים אתכם פרקטיקה ובגלל זה אנחנו יותר יעילים. מתי תבינו שהעיקר זה למצוא עבודה בתחום ולא לשרוף זמן על שטויות!!
- מידע כללי
- מה כדאי ללמוד?
- מוסדות לימוד אקדמיים
-
- דרושים, משרות לסטודנטים