הבחינה הפסיכומטרית בעד ונגד



כמו לכל מטבע גם לפסיכומטרי יש שני צדדים. לבחינה הפסיכומטרית לא חסרים יתרונות ולצערנו יש לה גם לא מעט חסרונות. הבחינה הפסיכומטרית לא מודדת מנת משכל או אינטליגנציה- הבחינה הפסיכומטרית היא כלי לחיזוי בידי המוסדות להשכלה גבוהה עד כמה נצליח בלימודים.
הבחינה הפסיכומטרית, בשילוב בחינות הבגרות שלנו אמורה להיות המדד המדויק ביותר שקיים כיום לניבוי ההצלחה האקדמית שלנו. האמנם? האם הפסיכומטרי הוא אמצעי הניבוי המדויק ביותר שקיים? אז מה טוענים המצדדים ומה טוענים המתנגדים?

שני הצדדים יסכימו שאת המיומנויות הנמדדות בפסיכומטרי ניתן לשפר. מורה פרטי פסיכומטרי יכול להביא אותנו לשיפור של עשרות נקודות בציון ולעיתים אפילו יותר. למרות שהבחינה הפסיכומטרית כביכול אינה דורשת הכנה ומתיימרת להיות בחינה שוויונית אין ספק שהכנה נכונה לבחינה משפרת משמעותית את סיכויי ההצלחה בו. הבחינה מנסה להיות שוויונית שכן היא מדרגת את כל הנבחנים על אותו סולם. הבגרויות, יטענו תומכי הפסיכומטרי, מושפעות רבות מרמת הלימוד בבית הספר ומציוני המגן הפנימיים ולכן לא יכולות לשמש לבדן כמדד. המתנגדים לבחינה יטענו שככל שההכנה לפסיכומטרי טובה יותר היא עולה יותר כסף ולכן המבחן אינו שוויוני והוא מפלה את הנבחנים על רקע כלכלי. התומכים בבחינה יזכירו לכולנו שאת החומר לבחינה הפסיכומטרית לא לומדים למעשה רק בשלושת חודשי ההכנה אלא במהלך כל החיים.

במהלך גלגוליה השונים של הבחינה, היא כללה חלק של ידע כללי אך הוא הוצא ממנה בטענה כי נבחנים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר נחשפים במהלך חייהם לגירויים רבים יותר והם בעלי גישה למקורות מידע רבים יותר כך שבחלק הידע הכללי יש להם יתרון על נבחנים אחרים. טענה אחרת שנשמעת והפעם בזכות שוויוניות הבחינה, היא העובדה שניתן להיבחן בבחינה במספר שפות וביניהן רוסית, אנגלית וערבית. יחד עם זאת עדיין לא ניתן להיבחן בפסיכומטרי באמהרית.

הבחינה הפסיכומטרית היא מדד להצלחה בלימודים האקדמיים אך אין ספק שיש דרכים נוספות לנבא הצלחה אקדמית. מבחני ידע ספציפים על פי חוג הלימודים, ראיון אישי, קורות חיים וכו' עדיפים בהרבה על פי דעה אחת. המחזיקים בדעה זו, המתנגדים לבחינה הפסיכומטרית, טוענים למעשה שהבחינה בוחנת כישורים כמו התמודדות עם מסת חומר גדולה בלחץ זמן ותחומי ידע ממוקדים מאד בעוד שהצלחה אקדמית יכולה לנבוע גם מיצירתיות, התמדה, השקעה ויכולת ניתוח חומר גבוהה. תחומים שבהם לא נוגעת הבחינה הפסיכומטרית. הדעה המצדדת בפסכומטרי טוענת שעם הצלחה לא מתווכחים והתומכים מציגים נתונים סטטיסטיים ושניתן לראות מתאם ברור בין אחוזי ההצלחה בבחינה הפסיכומטרית לבין אחוזי ההצלחה באוניברסיטה.

המרוץ אחרי הציון הפסיכומטרי גרם לכך שהאוניברסיטאות פעמים רבות לא משתמשות בציון כאמצעי חיזוי בלבד אלא גם כאמצעי מיון וסינון. רף הקבלה לחוג יכול לעלות לא רק בגלל שדרישות הלימודים בו קשות ומרובות אלא גם בגלל ביקוש גבוה. זה יכול להסביר את הצורך בציון פסיכומטרי נמוך יחסית כסף כניסה לחוגים כמו פיסיקה או תיאולוגיה וציון גבוה בחוג למשפטים או לתקשורת. בחוגים המבוקשים עולה באופן טבעי רף הכניסה שהאוניברסיטאות דורשות וזה משפיע באופן ישיר על גובה ציון הפסיכומטרי שנדרש.

כפי שראינו, האסכולה המתנגדת למבחני פסיכומטרי ככלי המיון הבלעדי טוענת שיש אמצעים רבים אחרים למיין את המועמדים בין אלו ישנם מבחנים פסיכוטכניים הבודקים את הכישורים הספציפיים לכל חוג וחוג, מבחנים מעשיים, מבחני ידע רלוונטיים ועוד. לתומכים בבחינה יש כמה בעיות עם ההצעה הזו כיוון שמה יעשה מועמד שלא עבר סדרת מבחנים אחת או שתיים? ייגש לעוד ועוד מבחנים שעלותם הכוללת תהיה בוודאי גבוהה בהרבה מעלות הבחינה הפסיכומטרית. הבחינה הפסיכומטרית מספקת לנו ציון אחד שתקף לשבע שנים והיא כלי מיון המשותף לחוגים השונים באוניברסיטה.

דרך מיון נוספת אשר נמצאת בשימוש באוניברסיטאות בחו"ל וגם היא מקובלת על מתנגדי הפסיכומטרי, היא 'שנת המבחן'. על פי שיטה זו יתקבלו ללימודים אקדמיים כל בעלי תעודת הבגרות ועל פי ציוניהם כעבור שנת לימודים אחת יוחלט מה יעלה בגורלם. שיטה זו שהיא כמובן הוגנת ומעוררת מוטיבציה בסטודנטים אינה ריאלית בישראל. בניגוד למקומות אחרים בעולם מרבית הסטודנטים לא מגיעים לאוניברסיטה בגיל 18, מיד אחרי התיכון אלא בסביבות גילאי 22-23. שנת מבחן נתפסת כשנה מבוזבזת עבור אלו שמעוניינים להתקדם לעבר קריירה עוד במהלך שנות העשרים לחייהם. גם העלות של שנה כזו אינה מבוטלת הן עבור הסטודנטים והן עבור המוסדות להשכלה גבוהה.

אז למה לא להסתפק בבגרויות? תומכי הפסיכומטרי טוענים שהמבחן נותן למעשה הזדמנות שנייה לאלו שבתיכון העניקו חשיבות לדברים אחרים על פני הלימודים. הם טוענים שלא צריך להעניש אותם על האופן שבו התנהגו לפני שנים ושהפסיכומטרי הקרוב יותר למועד תחילת הלימודים עבור רוב הנבחנים נותן להם הזדמנות לשפר את סיכויי הקבלה שלהם לחוגים שיבחרו. מתנגדי הפסיכומטרי טוענים שדווקא בחינות הבגרות הן כלי ניבוי טוב יותר מהפסיכומטרי שהרי בחינות הבגרות דומות באופיין לבחינות באוניברסיטה מבחינת היקף החומר ומבנה הבחינה הרבה יותר מאשר הפסיכומטרי. אך מה לגבי מי שלא למד בתיכון בישראל אבל עדין רוצה להתקבל ללימודים אקדמיים בישראל? הבחינה הפסיכומטרית, ועצם היותה מתורגמת לכמה שפות, מאפשרת להחיל סולם מיון אחיד גם על מועמדים ששפתם אינה עברית או שאינם בעלי תעודת בגרות ישראלית.

כך או כך, עד היום לא נמצא כלי מדידה מוצלח יותר מאשר השילוב ציוני הבגרות והפסיכומטרי לכדי ציון התאמה אחד. אנחנו לא בטוחים אם שוכנענו לתמוך בבחינה או להתנגד לה אבל דבר אחד בטוח- אם אנחנו רוצים להתקבל ללימודים בישראל אין לנו ברירה אלא לחדד עפרונות, לכוון סטופרים ולהתחיל להתכונן לבחינה..... בהצלחה!

בעד או נגד, פסיכומטרי - מידע שימושי

גולשים שקראו על "בעד או נגד, פסיכומטרי" התעניינו גם ב:

לימודי משפטים, לימודי אנגלית.

המלצות קריאה:

ללא.

מקורות מידע נוספים:

ללא.

חיפושים פופולאריים:

"לימודים","הצעות לימודים","לימודים בישראל".

תוכן עניינים 

 



 





קורסי העשרה ופנאי

  • לימודי שייט
    לימודי שייט
    יש קורסים שלא תרצו לפספס - לימודי שייט, הדרך הקלה להפיג מתחים בתקופת הלימודים...
  • לימודי תזונה
    לימודי תזונה
    מזון בריא הוא לא רק דרך חיים, אלא מקצוע לכל דבר...

מוסדות מומלצים

  • הטכניון
  • אוניברסיטת תל אביב
  • אוניברסיטת חיפה
/

מאמרים מומלצים

צור קשר

שם
טלפון
דוא"ל
אתר
מהות הפניה
הערות
שאלות